בדרך כלל, ינשופים לא מביאים מכתבים. אבל למלודי בכלל אין זכות דיבור, כי כל הדברים שקרו לה לא קורים בדרך כלל. וזאת לא היתה הבחירה שלה, להיות מי שהיא. וכמובן, היא בכלל לא בחרה להגרר לעולם קסום של מכשפים וקוסמים. יותר מזה, להציל אותו. אבל לפעמים צריך פשוט לזרום, ולנסות לשחק כאילו אתה רגיל לאנשים לבושי גלימות וכובעים מחודדים. לשרביטים שבעזרת צמד מילים גורמים לדברים להעשות. והכי מכל, לנער עם צלקת על הראש שניצח ביחד עם חבריו אויב בלי אף. נשמע כמו בדיחה אכזרית? ובכן, החיים הם קומדיה. 𑁍︎ ספר המשך ל"שאול ופירות יער". ממליצה לכם קודם לקרוא את הספר הקודם, ואז לעבור לספר הזה. ולא, פרסי הוא לא נכד וולדמורט כאן. פאניק פרסי ג'קסון והארי פוטר. לכל הקוראים המדהימים שלי, תודה רבה רבה שחיכיתם להמשך. אני כל כך מעריכה את התמיכה שלכם. תודה רבה לאנג'י על הכריכה המדהימה🥰All Rights Reserved