האיש ששבר אותי?

היא הרימה את ראשה מכפות ידייה ולראשונה היא הסתכלה בעייני, היא ניסתה לקחת במשך דקות ארוכות את הדף מידי הימנית אך היא לא הצליחה. היא נאנחה עמוקות בייאוש ולאחר כמה נסיונות כושלים היא החזירה את ראשה לבין כפות ידייה באכזבה. הבטתי על הדף וראיתי שעל הדף יש רטיבות, הסקתי שהרטיבות הן תוצר של הדמעות ופתחתי את הדף המקופל.

"לאיש שאנס אותי, לאיש שפגע בי,לאיש ששבר אותי, לאיש שריסק אותי, לאיש שעליי לקרוא לו אבא.

אני רוצה לספר לך עלי, אני רוצה לספר לך על תור שהיתה לפני שהחלטת להרוס אותה להכות אותה ולאנוס אותה. אני רוצה לספר על הילדה התמימה שלך שבסך הכל הייתה ילדה תמימה ומאושרת בת 15 בפעם הראשונה שריסקת את ליבה ולקחת את גופה בלי זכות.

כן לקחת את גופי, לקחת את מה ששלי ורק שלי.
זה היה הבית שלי, זה היה המקום הבטוח שלי ועד היום הארור הזה הרגשתי הכי בטוחה ומוגנת בעולם.

אפשר להגיד על הילדה הזאת שהיא ילדה קטנה ונאיבית, עקשנית, מעט ילדותית ותמיד מחייכת. אבל בעיקר שהיא אדם שהאמין באנשים, שהאמין בעולם שהאמין שקשה אבל למרות הכל תמיד היא האמינה שיהיה בסדר.

אבל כל זה כבר לא משנה, תור התמימה הזאת נרצחה ביום הארור הזה, שם בחדר השינה של האנשים האהובים עליה ושם עם כל אחיזה, חדירה, מכה שלך תור נהרסה עד שהתמוטטה, עד שנעלמה, ומאז לא פגשת