קצת אחר 1

הי קוראים לי שמחה אני רוצה לספר לכם
סיפור עלי שהייתי בת 13 עליתי לכיתה ז׳
לחתיבת בניים אני לא ממש ידעתי מה עמורים לעשות
אני הייתי כול כך ביישנית אני זוכרת שאני ישבתי
מול הכיתה וראיתי את הבנות לבושות בסטייל יפה
ורק אני הרגשתי לא ממש שיחת אני הייתי עם משקפיים
פוני וקוקו נמוך עניים ירוקות שער חום רזה כמו מקל
אני זוכרת שבת אחת צעקה בעמצה השיעור
למה כולם מסתכלים עלי מה אני יפה
ואני ברוש אולי אחרי זה המורה ניכנסה לכיתה
ואמרה לבנות בנות באו נסדר את השולחנות
אני חושבת שזה לא מסודר כמו שצריך להיות כיתה
ואז נכראי שמות שלכם כלום אמרו את השמות ואז הגיעה תורי היה שקט ואני אמרתי בלחש את השם שלי ואז איזה בת צעקה תגידי יותר בקול לא שומעים
אנחנו לא נוכל אותך ומהז זה המשפט שאני הכי לא אוהבת
אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל אני הייתי נפגעת מהמילה
פעם אחת אני זוכרות שהיה בעיה בכיתה אז היינו צרכים ללכת לכיתה אחרת בקומה למעלה
אז בת אחת רצתה לסים לי רגל שאני הפול
במדרגות ובאמת נפלתי ואז צחקו עלי
זה היה נוראי ואז נכנסנו לכיתה והמורה התחילה ללמד אותנו ופיטיום משום מקום בת אחת לקחה טוש ללוח
והתחילה לכתוב קללות ועוד אלי ואני לא השיכך
שהמורה פשוט היתאלמה ממה שאותה בת כתבה
ואני רציתי לצאת מהכיתה יצאתי בבכי וכולם פשוט התחילו לצחוק עלי אני גם לא השיכך את הפעם שהייתי צחה לזרוק זבל לא רציתי פשוט הכיתה התחילה ליצאוק אלי
זרקי את הזבל ואז בסוף זרקתי ועם פשוט עשו ממני צחוק אחד גדול פעם אחת היה לי יום הולדת אז המורה רצתה שאני ישיר ואז שרתי והבנות התחילו לצחוק
שאני שרתי ואז אני אמרתי למה אתם צחקים
אם אמרו אנחנו צוחקים כי זה יפה
ואז היום אני מבינה שעם צחקו אלי
על איך שאני שרתי פעם אחת עם רצו אחרי אם מצלמה
וצילמו אותי בידיו בוכה ואני רצתי ועם רדפו אחרי
ואז פשוט התחלתי לבכות ועם צחקו עם תיכננו
לעלות לפייסבוק גם פעם עם עשו אלי שיימנג
זה היה נורא אני הרגשתי בודדה בכיתה לא היה לי עף פעם חברה אמיתית ואני לא יודעת איך זה מרגיש חברת אמת
הכיתה שלי הייתה כול כך צבוע אני מקווה שאתם מכירים את ההרגשה של חרם אם אתם רוצים חלק שתיים השמח לדעת ⁦♥️⁩⁦♥️⁩⁦♥️⁩⁦♥️⁩⁦♥️⁩