תקווה.
אני לא זוכר שאיי פעם הייתה לי כזו.
אני זוכר איך פעם הייתי חופשי,פותח את ידיי ורץ נגד כיוון הרוח.
תמיד אמרו לי שאני אכנס לכלא,לא האמנתי להם..עשיתי הכל כדי שזה לא יקרה,אך החיים לא תמיד תלויים בנו והנה אני כאן עכשיו,יושב בין סורגים.
שלא תטעו,אני לא אחראי על זה.
מי שנהגתי לקרוא לו 'חבר' לקח לי את החופש.
"הוא" החליט בשבילי את הגורל.
ליאו,נער בן 17 שנכנס לכלא,כי מי שהוא נהג לקרוא לו"חבר" הפליל אותו בתיק רצח.
הוא איבד כל אמון בחיים,לא היה לו רע,ולא היה לו טוב.
ככה זה כשאתה כלוא בין סורגים,אין חושך,ואין אור.
אין אוויר.אין חיים.
בעוד שליאו אינו מאמין יותר בחופש הוא פוגש בו,נער מסתורי עם אישיות צינית ופלרטטנית,נואל.
נואל נכנס לתא שבו ליאו נמצא 3 חודשים,3 חודשים שהם רק ההתחלה,בעוד שנואל חוזר אל הכלא כבר בפעם השלישית.
נואל מוצא את עצמו מפלרטט עם ליאו לא מעט בעוד שליאו לא מצליח להבין למה אינו אוסר את מעשיו של הבחור הבלונדיני שלצידו בתא.
נואל יראה לליאו שהחופש הוא הינו בחירה, הוא יראה לו שגם בתוך תא עם סורגים,הוא יכול להרגיש חופשי.
שלא הבחור שהכניס אותו לפה,ולא אף אחד,אחראי על החופש שלו.
נועה:
ההורים שלי מתו מתאונת דרכים ואני הייתי איתם על הרכב אבל שרדתי.
לפני חודש הסוכן שהיה שם ההורים שלי סימס לי ואמר לי שהחברים הכי טובים של ההורים שלי הסכימו לאמץ אותי, הם גרו בקוסטה ריקה ואני באמריקה, שני המדינות הכי שונות שיש, ישר סירבתי ללכת אבל לא הייתה לי ברירה...
לוקאס:
היו להורים שלי חברים הכי טובים שמתו בתאונת דרכים ואחרי כמה שבועות הם אומרים לי שהילדה שלהם שרדה והיא עוברת לגור איתנו..
אני חושב שהיא יכולה להסתדר והיא לא צריכה לבוא אלינו.
אני יודע מה אתם חושבים, שאני מגעיל, אבל זה באמת לא נחוץ שהיא תעבור לגור איתנו לפי דעתי...