קוראים לי אמילי, זה הקטע שאני אמורה לכתוב איך כולם קוראים לי, אבל כולם קוראים לי אמילי כי פשוט אין לי כינוי חיבה , כנראה שאמילי זה שם שקשה למצוא לו כינוי חיבה..
בכל מקרה , אני בתיכון , בכיתה יב אם לדייק, יש לי 5 חברים הכי טובים, ואני הבת השנייה מבין 4.
אח אחד, הכי גדול , בצבא, ושתי אחיות שקטנות ממני במעט ואנחנו חיים רק עם אמי.
אין לי אבא, זאת אומרת יש לי, אבל הוא עזב כשהייתי קטנה מאוד ואני בקושי זוכרת אותו.
אין לי חבר, כלומר אני יוצאת עם אנשים, אבל זה אף פעם לא מחזיק יותר משלושה שבועות כי לכולם יש את אותו הדבר בראש
בכל אופן, אני לא ממהרת..
בהתחלה היו לי חיים רגילים, יותר רגילים מרגילים, עד שהוא הגיע..
(השתדלתי לשלב בסיפור גם אהבה, גם מתח, גם הומור, כי בעיניי הכי מעניין זה סיפור שמשלב הכול ולא מתקדם רק באחד מהתחומים)