האם אפשר להודות בזה שאנחנו אוהבים? האם באמת אפשר להוריד את המסכות ורק לאהוב? אליסון נערה בת 17 חיה חיים נורמטיבים ושיגרתיים. יש לה משפחה אהובה, יש לה חברות נאמנות והיא אפילו מאוהבת בלוק החתיך של השכבה. אך, לצערה הגיע בן ששיגע אותה מהרגע הראשון הנפגשו. בן הוא גבר שקל מאוד להתאהב בו, הוא כל מה שבחורה חולמת ורוצה בשבילה. אולי בגלל כל זה אליסון מפחדת להתקרב אליו יותר מידי..?