מעיין תמיד הייתה הילדה הקטנה של אבא, היא העריצה אותו מאז ומתמיד. היא אהבה את שני הוריה באותה המידה, אך היא לא יכלה להכחיש את החיבור המיוחד שהיה לה עם אבא. כל האשליות התנפצו לה בפנים כשביום בהיר אחד בלי שום הכנה אביה נעלם כלא היה. מעיין הפגועה והכעוסה לא מבינה היכן הכל השתבש במשפחה הקטנה שלה. מתוך השברים היא מנסה לקום וללכת קדימה, מנסה לקבל תשובות ולמצוא נחמה.