The new girl

אבישג ועומר,תאומים שהרגע סיימו את כיתה י ועוד לא עיכלו את זה שהם עלו לתיכון עוברים בהתראה קצרה לעיר אחרת עוזבים הכל את החברים את ההרגלים ואת לה מה שהיה נורמלי כי לזה הם לא ציפו

״אני אוהב אותך,שום דבר לא הולך לשנות את זה,אז או שאת תתרגלי לחיות עם זה,או שאני באמת לא צריך אותך בחיים שלי״.

אמרתי עם כל הצער,הכאב,והדמעות שהיו בתוכי, כל כך הרבה זמן וחיכו לפרוץ ״אני אוהבת אותך״ היא אמרה ״אז למה את פאקינג משחקת בי,מהיום הראשון שאני פה,יום אחד אנחנו מתנשקים יום אחר את יוצאת עם הבן ז*נה הזה לדייט״ צעקתי כשהדמעות זולגות על פני ״אתה יודע מה נמאס לי לשמור את זה,כן אני אוהבת אותך,וכן אתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים מהיום הראשון שאתה פה,ואני לא יכולה שנייה בלעדייך״ היא צורחת,כשגם לה מתחילות לרדת דמעות אני באמת אוהב אותה וקשה לי לצעוק עליה ככה,אבל אין לי ברירה אני חייב לדעת את האמת
״אז למה את עושה את זה אני באמת לא מבין אותך״ טון קולי. לאט לאט יורד ״כי הוא״ היא מגמגמת תוך כדי שהיא פורצת בבכי
״כי הוא מה מה קרה תסבירי לי הכל הכל יהיה בסדר״ אמרתי מנסה לתמוך בא כמה שיותר ״הוא,הוא,אממ״ היא מגמגמת ונופלת על הרצפה תוך כדי בכי ״היי היי הכל בסדר תאמרי לי מה קרה אני פה איתך ואני לעולם לא יעזוב אות