היי, אני מיה, מיה גרנות. נולדתי במקסיקו למשפחה שלא הייתה מתוחזקת כלכלית כצפוי, אבירם וטל- ההורים המאמצים שלי, פגשו מישהו בזמן ירח הדבש שלהם, שהוביל אותם אלינו וגרם להם לרצות לאמץ אותי, אחרי שסופר להם שמשפחתי הם משפחה ענייה, ועם כל האהבה שלהם אליי- זה נטל לגדל ילדה במצב הזה, הם בחרו לאמץ אותי ולהביא אותי לישראל. סיפרו לי גם שכמובן גרנות הוא לא שם המשפחה האמיתי שלי, במקור קוראים לי מיה מרטינז, וגם שאלו אותי אם אני רוצה להישאר איתו, בחרתי שלא. אולי כשאגיע לגיל 18 אבחר לשנות, אבל כרגע אני מיה גרנות. אני לומדת בפנימייה, אחרי שסיימתי את כיתה ח', הם הנחיתו עליי את הבשורה הזאת ולא הבנתי למה. אבא אמר שאני צריכה חינוך טוב יותר, זה היה ממש קשה, לא שאלתי יותר מדי שאלות ולא הייתה ברירה אלא להסכים. החצי שנה הראשונה הייתה מזעזעת, כל בוקר היה סיוט מתמשך ולא הסכמתי להסכים לכל מה שמור -המחנכת שלי- אמרה לי והציעה לי. לא הסכמתי להתחבר עם אף אחד, לא הסכמתי לצאת מהחדר אחרי שעות הלימודים לפעילויות משותפות, ובסופש כשהייתי צריכה לחזור הביתה, לא הסכמתי לדבר עם ההורים שלי כמו שצריך עד שחזרתי חזרה לפנימייה להתחלת שבוע חדש. כל הזמן הזה ילדה מציקה מאוד בשם רוני ניסתה להתחבר אליי, ועכשיו אני ממש מודה לה, ובמקרה לגמרי היא החברה הכי טובהHak Cipta Terpelihara
1 bahagian