לרובין גרסיה היו חיים נורמטיבים. או עד כמה שיכלו להיות כאשר אמה היתה שוטרת בכירה, דודה היה האקר עבור האף בי איי, אביה, אשר מעולם לא פגשה, היה איש עסקים חשוב איי שם בקליפורניה, והיא בעצמה נהגה בזמנה הפנוי לפרות למחשבים של אחרים, או למלא בד כנווס לבן בצבעים ססגוניים, מה שתאים למצב רוחה באותו הרגע. כשהיתה בת ארבע-עשרה כל זה נגמר. שודד פרץ לביתה בבואנוס איירס, וירה בה ובאמה לפני שנמלט מביתן. רובין אומנם שרדה אבל אמה מתה עוד לפני שהאמבולנס הספיק להגיע. עכשיו, מזה שלוש שנים שרובין חיה עם אביה ומשפחתו. אולם בפעם הראשונה מאז הגיעה לקליפורניה עליה ללכת לבית הספר הפרטי אליו הולכים אחיה למחצה, לאחר שבמשך שלוש שנים הגיעו מורים פרטיים רק בשבילה. אבל היא לא מוכנה לתת לזה לפגוע בתוכניות שלה. לא אחרי שלוש שנים בהם הייתה היחידה ששמעה את קולה שלה. לא כשהיא כל כך קרובה לנקמה המתוקה שלה. כי אף אחד חוץ מדודה וממנה לא יודע שלא היה דבר מתוכנן בשוד. שהכל התחיל בגלל שאמה ביקשה מרובין לפרוץ לאדם האחד אליו אסור היה לה לפרוץ. שום דבר לא יעצור את רובין מלשיים את מלאכת אמה ולהפיל אותו למטה כך שלא יוכל לקום אף פעם. או כך לפחות היא חשבה לפני שאיידן פית'רסון נכנס לחיה וגרם לה לתהות מה היא באמת רוצה...All Rights Reserved
1 part