הוא מרגיש מלך העולם. "אני המנהלת של הבית ספר הזה עומרי" צעקה המנהלת. "ואני הבן של הבעלים אז?" צחק בפניה. הוא רגיל לקבל מה שהוא רוצה,הוא קר כקרח ורגיל שנופלות לרגליו, הוא לא רואה אף אחד ממטר אך מה קורה שילדה חדשה בבית הספר מצליחה לערער אותו ולשבור את כל החומות סביבו? "את תברחי מפה תוך שבוע בדמעות, אני מבטיח לך" "עוד נראה אדון עומרי" גיחחה מיילי. בין כל הריבים,הבגידות והרגשות מיילי מצליחה להכיר הרגשה זרה שקוראים לה אהבה. הסיפור שלי מבוסס על סדרה טורקית שממש אהבתי שקוראים לה "מחכים לשמש" אך החלטתי לקחת השראה מהסדרה ולכתוב אותה בצורה שלי, הסיפור ממש לא כמו עוד סיפור בית ספר רגיל מבטיחה שתיהיו מרותקות אליו! אז בהצלחה לנו❤