"התאמצתי להתעלם מהכאב וניסיתי לחייך ולמנות את כל הדברים הטובים שאני רואה כרגע, כמו שאמא לימדה אותי.
בואו ניראה...
יש שם פרח מקסים בצבע כחול. הריח שלו מגיע עד אליי, והוא מריח נפלא, כמו צוף מתוק.
יש שם שני חתולים חמודים שמשחקים יחד, אחד שחור ואחד לבן.
פריחה יפיפייה מקשטת את השקדייה בפרחים לבנים, ועננים לבנים ואווריריים שטים בשמיים לאיטם, חלקם ורודים, חלקם כחלחלים.
על הריצפה נח כפתור בצבע אדום. אני אוהב כפתורים. הם עגולים וחלקים, ונעימים למגע.
פילה (fila), בובת הג'ירפה שלי, הייתה לידי.
ומזג האוויר נפלא, השמיים כחולים ויפים, והאוויר נקי ונעים. נשמתי עמוק.
עכשיו היה לי קל יותר לחייך."
סאן (sun). נער מתוק בן 15, מצטרף לפנימייה לילדים מבתים הרוסים ונוער במצוקה.
אבל לא משנה מה קורה, סאן תמיד מצליח לראות את הדברים הטובים. הוא משתדל לראות את הכל באור חיובי, וכך שופך אור על עולמם של הנערים שסביבו.
וכך, שופע צחוק, שמחה וחיוכים, אך מסתיר עבר אפל, סאן מצטרף לפנימייה.
אבל האם התמימות שלו תחזיק מעמד? או שאולי התמימות והחיוביות שלו היא כיסוי לכל הדברים שעבר?
עיניים שחורות, שפתיים מזמינות, מבט חודר, צלקת על הלחי, סקס אפיל, הליכה אדישה, קעקועים.
התמכרתי, גם אחרי הידיעה שהינך פושע מסוכן, מכונת הריסה מתקתקת שכל רגע עלולה להתפוצץ לי בפנים.
התמכרתי, גם אחרי הידיעה שאתה רוצח חסר רחמים.