"לִחְיוֹת זֶה אַחַד הַדְּבָרִים הַנְּדִירִים בְּיוֹתֵר, רֹב הָאֲנָשִׁים פָּשׁוּט קַיָּמִים"-אוֹסְקָר וּוַיְלְד.
רוב הזמן אנחנו קיימים.לא עושים כלום ושום דבר חוץ מהנאות זמניות וחסרות כל משמעות.
לחיות, זה לראות את התשוקה שבדבר ולהשתוקק אליו.
-
עומר נחום היא אחת כזאת שמתקיימת. לא חושבת יותר מידי, ולא מניחה ספקות. אחת כזאת, ששמחה בחלקה ובמקומה.
מאושרת בדירתה הקטנה, עם חתולה המפונק וחברתה הטובה ביותר. לרוב הן לא מסתדרות ולעיתים יש מחלוקות בין השניים, אך הן אוהבות ולא מסוגלות בלעדי השנייה. טוב לה כך.
אליאב גולן. אליאב גולן לא חיי, ולא מתקיים. הוא נע על הגבול הדק של הדבר. הוא יכל להתקיים ולשבת שעות במשרד עד שעה מאוחרת, להגיע הביתה, להיזרק על המיטה, שוב יום חדש. זוהי שגרתו. או, שהוא יכול לשנות חיים של ילדונת אחת תמימה ביום בהיר אחד. אבל מה שבטוח, אליאב גולן לא עושה חיים קלים.