פרולוג-
רבים כינו אותו כ-"הבחור בגלימה השחורה".רצפת העץ חרצה, בעוד רגליי התרוצצו על המשטח ותפסו תנופה. ובזמן המתאים, רצתי במהירות האור אל עבר החלון, וקפצתי.
הודתי לאלוהים כשרגליי התייצבו על הקרקע, וידיי התהדקו סביב גופי. סרבתי להודות בקיומם של הפצעים המרובים והחתכים, שנותרו עוד מהזינוק. קדימה אסק, כמו פעם.
שאיפה, נשיפה. שאיפה, נשיפה.
צריף עץ מיושן ורופף נגלה אל עיניי. הייתי לחוצה מדי בכדי לחשוב-דבר נורא שהיו לו השלכות רעות. ומיד, רגלי חילצו אותי מן הקרקע. פסעתי אל עבר הצריף, מתנשפת במהירות ואוחזת באקדח הכהה בידי הימינית. הדפתי את הדלת בחוזקה-גורמת לה להשבר.
כל מה שהיה בצריף היה מכתב, וזוג נעליים בלויות.