הייקיו / DOLLHOUSE

מתחת לפני השטח, במקום שאף אחד לא רואה, הוא קיים, במקום שבו הוא לא ימשוך תשומת לב ולא יפריע לאף אחד.
יאמגוצ'י טדאשי תמיד היה ילד שקט, מעולם לא דיבר, לא הביע דעה ושתק לא משנה מה עשו לו, מגן על הבועה הקטנה שבנה לו, על העולם הקטן שלו.
לעולם הקטן שלו נכנסו שני אנשים, אחותו הקטנה שהייתה חשובה לו יותר מעצם קיומו, וטסוקישימה קיי, החבר הראשון שאי פעם היה לו.
אבל מתחת לפנים המכוסות בנמשים נח עבר כבד כמשקולת וכואב כסכין שנעוצה עמוק בליבו.
במרוץ נגד עצמו, בוויכוח האינסופי שמתחולל בראשו ובמלחמה נגד הכניעה לייאוש הוא חי.
כל יום שהולך כואב יותר ויותר, כל אימון הוא פוחד שהשרוול שלו יחשוף יותר מידי, כל פעם שמחליפים בגדים הוא צריך לחכות שכולם יצאו והכל כדי לשמור על הבועה העדינה שיצר לעצמו והוא יעשה הכל כדי שלא תתפוצץ, בשבילו, בשביל אחותו, בשביל השפיות שלו...וגם בשביל קיי, האדם הראשון שלא היה אכפת לו מחברתו, שלא שפט אותו על המראה שלו, שקיבל אותו כמו שהוא.

⚠Trigger Warning⚠
הסיפור זה עוסק בנושאים עצובים אז זה לא מומלץ למי שרגיש אליהם כל כך, אם בחרתם לקרוא אותו למרות אזהרת הטריגר, תהנו