"מ-מה אני? מ-מה לעזאזל?! ל-לא יכול להיות ש-שאני כ-כמוהם!" אמרתי נתקף פניקה "אתה לא בדיוק במצב של להכחיש" אמר מונדאיי בקולו הצרוד והאפל "ל-לא! ל-לא יכול להיות!" קראתי ואחזתי בשערותיי הזהובות בחוזקה, כמעט ותולש אותן ממקומן. "א-אני מפלצת!" אמרתי בקול שבור כשדמעותיי כרגיל התעקשו לברוח מעיני האפורות "אתה לא מפלצת!" מונדאיי צעק בכעס, ללא ספק מפתיע אותי, הרי אני רגיל לדמות השטותית ומלאת האנרגיה שאוהבת להקניט לצחוק ולעקוץ אותי ללא סוף" "הא ב-באמת?! א-א-אז תגיד לי מה אני!!" צעקתי כשאני כבר על ברכיי. "תנחש לבד" לחש והבטתי לחלל הריק בבלבול וריקניות עד שנפל לי האסימון... האותיות! זה לא סתם אותיות אלא ראשי תיבות! מתארים את כולם ללא יוצא מן הכלל... "א-אני..." מלמלתי אוחז בראשי ומרכין אותו לרצפה הלבנה עכורה... "כן?" עודד אותי להמשיך, קולו רציני מתמיד. "א-אני לא אנושי" אזהרות: *הסיפור מכיל אלימות *הסיפור מכיל שפה גסה *הסיפור מכיל מחשבות אובדניות *הסיפור מכיל קטעים מיניים *הומופובים קישטה! *הסיפור מכיל הרבה קטעים שנועדו לבטל סטיגמות חברתיות... *הסיפור לא לבעלי לב חלש *הקריאה מומלצת מגיל 18+ ~כל הזכויות שמורות לעבדכם הנאמן: נונו~ תהנו~💜💜