״את שד שנכנס לגוף אדם.
מעולם לא השתייכת אלינו, הנשמה שלך מיוסרת ולא מפסיקה לייסר אחרים...״
יש דברים שצריכים להישאר בעבר, לפחות זה מה שנטלי לוי חושבת, היא הכניסה את ילדותה לארגז יחד עם בגדיה הצנועים ואמונתה ונטשה אותם לעלות אבק בבוידם של ליבה.
היא עובדת כעט כמזכירה בחברת SAF-T ובטוחה שתישאר בטוחה בתוך בועת השיגרה שיצרה לעצמה עד שאיש עסקים צעיר משקיע בחברה וכבר מהמבט היוקד שנעץ בה היא הבינה שהמסלול החדש שסללה עבורה מתפצל לשני צמתים.
בנוסף הודעה קולית אחת מרעידה את האדמה מתחת לרגליה החלשות ומאלצות אותה לפתוח את הארגז הכבד ההוא מבלי לאבד את שיווי המשקל.
״החיים מובילים אותך למקומות שלעולם לא חשבת שתגיע, תראה אותי הייתי רחוקה כל-כך מאיפה שהתחלתי ולמרות כל המאמץ חזרתי בחזרה לנקודת ההתחלה,״
״רצה במעגלים,״
"בורחת"
״וכנראה שאמשיך לנסות לברוח לנצח...״