i need you/woosan

"וויונג! תקשיב שנייה אני בהחלט מבין אותך-"
"לא אתה לא! אבא שלך לא מת בשנה שעברה ורק אתה ואמא שלך שרדתם ואמא שלך ממשיכה שנה אחרכך כאילו לא קרה כלום!"
"וויונ-"
"סאן אני מצטער"
הגשם והדמעות התמזגו על פניו והחליפה שלו נטפה במים.
הוא רץ.
"וויונג חכה רגע!" אבל זה היה מאוחר מידיי.