Story cover for don't hate me by lala3437
don't hate me
  • WpView
    Reads 1,259
  • WpVote
    Votes 142
  • WpPart
    Parts 14
  • WpView
    Reads 1,259
  • WpVote
    Votes 142
  • WpPart
    Parts 14
Ongoing, First published Mar 21, 2021
לורה היא נערה עליזה, שאוהבת לשמוע שירים והחלום שלה ללמוד בפנימייה בלוס אנג'לס. ויום אחד החלום הזה מתגשם. היא פוגשת נערה קודרת בשם אמילי, שבאה לבית הספר מחובה בלבד.
השתיים הן בעצם הפכים גמורים, אבל כשהן נפגשות החיים שלהם משתנים לגמרי. האם לורה תצליח לחדור לליבה האפל של אמילי?

*סולאנג'לו בבנות (סתאאאם)
*רפרנסים לפאנדום
*שתי כותבות:
אני
@Percabethbiggestfan
*זה רומן של שתי בנות. מי שלא טוב לו שיחנק.
*סיפור מקורי, כל הזכויות שמורות לנו.
All Rights Reserved
Sign up to add don't hate me to your library and receive updates
or
#14ספרותלנוער
Content Guidelines
You may also like
צללים של בית by _Broken-Quill
53 parts Ongoing
היא חזרה הביתה, אבל המלחמה האמיתית רק התחילה. במשך שש שנים, משפחת קורן חיה בצל האובדן. רומי הקטנה נעלמה, מותירה אחריה אב מרוסק וחמישה אחים שנאלצו להתבגר מהר מדי אל תוך עולם של כוח, כסף וסכנה. ג'ק, האח הבכור, הפך למנהיג אכזרי וקר רוח כדי להחזיק את האימפריה המשפחתית ולשמור על מה שנותר. אבל יום אחד, הבלתי יאומן קורה. רומי חוזרת. אך הילדה שחזרה היא לא הילדה שהם זכרו. היא שבה מהגיהינום שבורה, מצולקת, ורדופה על ידי סודות איומים וקול פנימי שלא נותן לה מנוח. היא בטוחה שהיא טעות, שהיא נטל, ושבכל רגע - הם יזרקו אותה חזרה לחושך. באחוזה שבה שולטים חוקי ברזל וכבוד, רומי היא סופה של רגש. האחים שלה, שנשבעו להגן עליה, מוצאים את עצמם חסרי אונים מול הטראומה שלה ומול אויב אכזר מהעבר שמסרב לשחרר. האם האהבה של משפחת פשע אחת מספיקה כדי לתקן נשמה מרוסקת? או שהצללים של הבית יחריבו אותם סופית? סיפור עוצר נשימה על כאב, אחוות אחים, וגאולה בתוך עולם שבו חולשה היא גזר דין מוות.
You may also like
Slide 1 of 10
my brother best friend cover
אחי החורג cover
SAVED BY A GANGLEADER ✔️ cover
FIX YOU cover
חבר מהעבר cover
צללים של בית cover
אני בוחר בך cover
תאהב אותי ? cover
Hard Hearts cover
Daddy's little girl cover

my brother best friend

50 parts Complete

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.