בת השלג, פאנפיק של פרסי ג׳קסון

בארמון השלג והקרח בקוויבק, אותו ארמון של רוחות הצפון, ארמונו של בוראס. מאחורי הקירות העבים ושכבות הקור, מלבד האלים בוראס וקיאונה, מלבד כל רוחות הצפון הקרות וחסרות הרגשות, מלבד פסלי הקרח חסרי האונים. בחדר גדול ליד חדר הכס יש נפש חיה, ילדה קטנה עם לב עשוי אבן וקרח קפוא. לילדה יש שיער לבן וחלק כמו השלג ועיניים כסופות- לא אפורות סערה כמו של ילדי אתנה, אלא צבע כסוף קר ובוהק כמו החורף עצמו- שם הילדה הוא סופיה והיא בתה היחידה של אלת השלג קיאונה, אבל היא לא יודעת את זה. היא חיה מופרדת מהעולם האמיתי או מכל דבר שיכול היה לתת לה קמצוץ שמחה במשך 13 שנים ארוכות. עד שיום אחד מופיעה הזדמנות בשבילה להיות חופשיה באמת, הזדמנות בצורת שני נערים צעירים, נערה אחת ודרקון מתכת.