יקירי, אהובי.

3 בפברואר, שנת 1942.
מלחמת העולם השניה בעיצומה. כל מי ששונה, ומשונה נלחם כדי לשרוד.
גם אני, ובן זוגי.
קפצנו מהרכבת, בדרך לאושוויץ. והלכנו ברגל אל הבקתה של משפחת איינשטיין. מר איינשטיין היה חבר טוב של בן זוגי. הודענו להם, לפני שנכנסו לגטו שנבוא באחד הלילות אליהם.

איבדנו את משפחתנו, ונשארנו רק אנחנו. רק אני והוא. נגד כל העולם.

רוצים לשמוע את הסיפור שלנו?
מוזמנים לקרוא.