אתם יודעים שאין תקווה. כולם דואגים שתדעו ותזכרו את זה. כל המבוגרים הסובבים אתכם דואגים שתזכרו זאת. אתם מקרה אבוד. ובהתאם, אתם לומדים בבית הספר למקרים אבודים. אתם לומדים בדרך קפדנית מאוד, ואם אחד יעבור על חוקים, כולם יענשו בחומרה. מנסים להפריד ביניכם, וללמד אתכם לעבוד כל אחד לחוד. כך, הם אומרים, יצא מכם משהו. אבל כשאתם שומעים על מוות משונה ועפוף מסתורין, איך אתם יכולים להתעלם מכך? אתם נאספים יחד כדי לחקור את המוות הזה. אתם מנסים להוכיח את יעילותכם. אך אם תיכשלו במשימתכם, אף אחד לא יודע מה יעלה בגורלכם. אבל בלי לחץ, כן? זה הרולפליי הראשון שלי פה. מקווה שתהנו!