*מוקפא*
הבטתי החוצה, אל שמי הלילה. ירח בצורת חרמש זרח בשמיים.
אבל היה שם עוד משהו... זה נראה מוכר, אבל לא הבנתי מאיפה.
ואז הדלת נסגרה בחבטה.
הסתובבתי במהירות. מאחורי עמד אדם בברדס, פניו מוצללות. הוא נראה מאיים ומזמין באותו הזמן.
נרתעתי לאחור, מחפשת אחר סכין כלשהו שימצא במטבח.
הוא התקרב לעברי. נצמדתי אל הקיר חזק ככל שיכולתי.
הוא התקרב אליי כל כך עד שיכולתי להושיט את ידי ולגעת בו. הוא נעצר והרים את הברדס.
"מיטסוקי?" שאלתי בחוסר אמון.
הוא לא ענה. הוא רק הוציא יד מתחת לברדס והניח משהו על השולחן.
"מיטסוקי?" חזרתי.
הוא הניח אצבע על שפתיו בסימן המקובל ל"ששש".
"אתה בסדר?" שאלתי. הוא העיף בי מבט והניד בראשו. אחר כך הוא טיפס על אדן החלון וקפץ מבעדו.
ניגשתי אל השולחן ובחנתי את החפץ שהניח עליו.
הייתה זו שרשרת עם תליון כסוף שעליו צויר ירח חרמש צחור, ולידו משולש סגול ורשת קורי עכביש. מתחת לזה היה כתוב "צללים".
הרמתי את התליון ובחנתי אותו מקרוב. סובבתי אותו.
בצד האחורי היו כתובות שלוש מילים: "הרשת של הלילה".
השרשרת נשמטה מידי וכשלתי לאחור. לא... זה לא יכול להיות.
סיפור שמבוסס על ציור מהספר "ספר שרבוטים שלי-כניסה על אחריותכם!" של _space_sky, שהרשתה לי לכתוב סיפור על הציור.
תודה לEmeraldBareket שציירה לי את הכריכה.
כשהעולם הישן מת
מת גם מיתוס ישן.
רק מעטים יודעים את סיפורו האמיתי.
אסירים, מלכים, משרתים ואבירים.
כל מי שיעז לדעת את הסוד יסתבך בצרות ובסוף ימצא את מותו.
וכל מי שישמע את הסיפור ישאל את עצמו:
כמה שווים חיי מלך מחייו של אסיר?