"האם אתם מוכנים ללהקת השנה?"הקריין בעל העגיל בגבה והשיער הכחול צעק לעבר הילדים המשתגעים. אחרי כמה דקות שעדיין לא עלו לבמה, הקריין שוב שאל הפעם בקול רם יותר. "האם אתם מוכנים"הוא שאל, והפעם נשמע לחץ בקולו. אחרי דקה שהרגישה לקריין כמו שעה, הוא דיבר פעם שלישית. "קבלו את10 שניות מתחת למים"הוא צעק וזז מהבמה. כל חבריי הלהקה עלו. אך משהו היה שונה בה, אם הייתם מתרכזים הייתם רואים את הסימן האדום הנפוח על לחיו של מייקל, את הדמעות היבשות על עייניה של דריה, את הרעידות שכמעט נראו כמו פירקוסים של ג'ייק. ואת מקומה החסר בעמדת של אלואיז. *** אז זה הסיפור החדש שלי, מקווה שתאהבו!! ואם אתם רואים שבעמוד של נטע יש סיפור דומה, זה בגלל שעשינו ניסוי שאנחנו לוקחות את אותו רעיון וכותבות ורואות לאן כל סיפור מתפתח אז ממליצה בחום לקרוא גם אותו! "סוכרזית "