BAD BUTTERFLIES - 1D
- Reads 4,798
- Votes 752
- Parts 25
Complete Thu, Oct 14, 2021
עד לא מזמן, הדילמה הגדולה ביותר שהייתה לשרלוט היא: האם כדאי לה ללבוש את השמלה השחורה או את האדומה היום?
צרות מצחיקות.
אבל זה שייך לעבר.
כי חברתה הטובה לורן, הכירה לה חבורת בנים שהדבר היחידי שמעניין אותם זה סיגריות, מועדוני חופשנות, סמים וסטוצים.
מיום ליום שרלוט בהחלט משתנה.
ואין יותר דילמות על שמלות.
כי היא צריכה להחליט בין דברים יותר חשובים כרגע.
האם לבחור בבחור עם החיוך הממיס והאופי שובה הלב או במישהו שהוא ההפך המוחלט, בעל בעיות עצבים, עיניים חסרות רגש שלא מ זיז להן לראות כאב של מישהו אחר?
All Rights Reserved
#56
fanfiction
Join the largest storytelling communityGet personalized story recommendations, save your favourites to your library, and comment and vote to grow your community.
You may also like
Fighting Hearts / ג'וקר
מאיה אני רופאה מתמחה. החיים שלי נעים בין מסדרונות לבנים למשמרות שלא נגמרות, בין אנשים שאני מצילה... לבין עצמי שאני שוכחת. אמא שלי כמעט לא בבית העבודה שלה בולעת אותה. אבא שלי? גם כשהוא שם... הוא לא באמת נוכח. וככה, בלי ששמתי לב, נהייתי הכל בשביל אחי הקטן. אחות, אמא, בית. אני זו שמרגיעה אותו בלילות, שמקשיבה, שדואגת. אני זו ששמה אותו תמיד במקום הראשון גם כשזה בא על חשבוני. לפעמים אני מרגישה שאני נעלמת בתוך כל זה. שאני האחרונה ברשימה של עצמי. אבל אין לי פריבילגיה להישבר. כי אם אני אפול... מי יתפוס אותו? קאי אומרים שלגברים אסור לבכות. שדמעות הן חולשה. אז למדתי לסגור הכל בפנים. מגיל קטן. ההורים שלי לא היו באמת הורים. הם היו אנשים שידעו רק לקחת כאב, שליטה... כסף. ברחתי משם בזכות חבר אחד שידע את האמת עליי ולא ברח ממנה. ושם מצאתי את הדבר היחיד שהחזיק אותי מעל המים: האגרוף. הזירה היא המקום היחיד שבו הכאב שלי הופך לכוח. שם אני לא הקורבן. שם אני זה שפוגע. אבל אז היא הופיעה. עם עיניים חומות שקטות מדי בשביל העולם הזה. עם מבט שמסתיר סערה שלא נרגעת. והיא... היא גורמת לי להרגיש דברים שאני לא יודע איך להתמודד איתם. פתאום, כל מה שבניתי כדי לשרוד נסדק. ואני מבין דבר אחד הקרב הכי קשה שלי... לא יהיה בזירה.
העיניים הן ראי הנפש
"הוא שבור לגמרי," אמר הארי בשקט, לא מפנה את מבטו. "מה זאת אומרת?" שאלה הרמיוני, מתקרבת מאחוריו אבל לא נכנסת לתא. "מי שזה לא יהיה... הוא מרוסק. המבט בעיניים שלו..." הארי לא ידע איך לתאר את זה. כשהוא הסתכל עליו הוא ראה זכוכית, חיוורת וירוקה, סדוקה עד העצם. הנער מצמץ ובלע רוק. "מה קרה לך?" שאל הארי. הוא נרעד בקור פתאומי. סכנה שוב מאיימת על עולם הקוסמים, על העולם כולו, והפעם משרד הקסמים לא מבזבז זמן. הארי וחבריו מגוייסים לעזור בחקירה סודית, ומוצאים את עצמם במירוץ נגד הזמן לגלות את סיבת ההתקפות ולמנוע את הבאות. לרוע המזל, האסירים שלהם לא ממש משתפים פעולה. במיוחד לא האסיר הראשון, עם העיניים הירוקות-זוהרות שלו. הארי עוד יפתור את זה בסופו של דבר, הוא בטוח בזה. עם עזרתו של פרסי או בלעדיה. ~~~~~~~~~~ קרוסאובר בין הארי פוטר ופרסי ג'קסון באורך 170,000+ מילים (ספר מלא). נקי מתכנים מיניים וקללות. הדירוג של כמה מהפרקים גבוה בגלל אלימות גרפית. לא ערוך (עדיין) אבל איכות הכתיבה משתפרת בין הפרקים. ! אין להעתיק בשום אופן ! אם מישהו רוצה לעשות משהו שקשור ליצירות שלי נא לפנות אליי לאישור ! ~~~~~~~~~~ #1 בפרסי ג'קסון 1.5.2021 #1 בהארי פוטר 15.6.2020 #1 בגיבורי האולימפוס 28.2.2022 #1 בפרסי 23.8.2021 #1 בפרסבת' 28.2.2022 זוכה בתחרות פרסי היסמין לשנת 2020!Complete
Never yours
סכנת התמכרות. אני מזהירה - הסיפור הזה הולך לשאוב אותכן לתוכו, אתן לא תרגישו בנוח להיות בו- הבעיה העיקרית היא שלא תוכלו לצאת.
His angel of death-מלאכית המוות שלו
״אנולה ווקר״ אמרתי באיום. ״איידן אנדרסון ״ החזריה באותו מטבע. ״אני יכול להרוס אותך״ אמרתי באיום והמשכתי להתקדם לעברה. ״אתה יכול לנסות.״ ״את באמת חושבת שאת יכולה להפיל אותי?״ ״אני לא חושבת. אני יודעת.״ ״את חושבת שאת חסרת פחד.״ הצבתי בעצב מזויף. ״אני פחד.״ השיבה בזדוניות. אנולה ווקר, או בשם שכולם מכירים אותה-מלאך המוות. מוות מעולם לא הפחיד את אנולה, היא חיה לצידו, נאחזת בו יד ביד מדי יום. היא לא הגיבורה בסיפור של אף אחד, היא קרה, קטלנית, חדה וחסרת לב. לא מהססת ולא מרגישה דבר-עד שאיידן אנדרסון נכנס לחייה. הוא לא מפחד ממנה. הוא מאתגר אותה, הוא שובר את כל הכללים שהיא חיה לפיהם. והגרוע מכל? הוא גורם לה להרגיש. הכתיבה משתפרת עם הפרקים. הסיפור מכיל⚠️ אלימות קללות רצח מין אונס פגיעה עצמית מוות
𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲 • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•
**גמור** ״עזבו אותי!!!״ ״זו פקודה של הבוס שלי״ - ״מי א-אתה?״ שאלתי "אל תדאג יש לך הרבה זמן להכיר אותי.״ אותו האיש אמר. - ״מה אתה רוצה ממני?״ שאלתי בבכי ״אני רוצה ממך?״ הוא שאל בתמימות מזויפת ״כן מה אתה רוצה ממני לעזאזל?״ שאלתי בכעס שהתערבב עם בכי ״אני לא רוצה ממך כלום״ הוא ענה ״אז תתן לי ללכת הביתה״ אמרתי בצעקה ״אתה כבר בבית שלך״ הוא ענה לי - ״אתה שלי״ הוא אמר ״אני לא שלך״ צרחתי עליו ״אתה כן ואל תרים את הקול שלך עליי.״ הוא צעק עליי והשתתקתי ״אני ארים עלייך כמה שבא לי״ מלמלתי בלחש ״אתה תרים, אתה תתחרט על זה.״ הוא אמר ופה פחדתי מה הוא הולך לעשות לי? ׳שיט במה הסתבכתי?' - הומופובים זה לא המקום בשבילכם! +🔞 - - שיפים צדדים: נאמג׳ין,יונמין ובאקסוק (באקהיון+הוסוק) ~הסיפור מכיל:~ -קטעים מינים -אונס -אלימות -דם -חטיפה -ואת גימין האידיוט בצורה חמודה😂 התחיל: 17.5.2019 נגמר: 10.10.2021Complete![מלכת הכאוס [1]](https://img.wattpad.com/cover/408144688-256-k747289.jpg)
מלכת הכאוס [1]
*תקציר:* _סקרלט -_ אני מלכת הכאוס. אף אחד לא יכול למנוע ממני לעשות כלום ושום דבר. אני אדונית לעצמי, ובטח ובטח לא אקשיב לחייל מטומטם שחושב שהוא יודע טוב ממני כיצד לנהל את הממלכה שלי. למרות שבסתר ליבי, אני למעשה די מעריכה את האומץ שלו... אבל כלום מזה לא משנה, כי הוא הארוס של אחותי הקטנה. _ג'ון -_ אני ה ולך למות, וזה לגמרי באשמתי. _היא_ הולכת להרוג אותי, מלכת הכאוס הנוראית והנפלאה. והכל בגלל הלשון שלי, שאיכשהו תמיד מצליחה לסבך אותי בצרות. בסוף היא גם מוציאה אותי מהן, אבל הפעם אני בספק אם היא תצליח לעשות את זה שוב. 5# מתח 9# פנטזיה 1# כוחות 4# רצח 4# עלטבעי 3# אהבהאסורה 3# מסתורין 1# משולשאהבה 2# מלוכה 1# ארמון 3# אישה חזקה 3# רומנטיקהאפלה
בחזרה למציאות
*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מושלם נכון? אז זהו שלא. קוראים לי אנה-אל אני בת 16 וגרה בבית יתומים. ההורים שלי נרצחו כשהייתי קטנה, אני לא זוכרת מהם כלום. אבל הם הורישו לי את הדבר היקר ביותר בעולם, דבר שאנשים היו מוכנים להרוג למענו. הדבר הזה נתן לי חיים אבל גם הרס אותם. ומסתבר שאני לא היחידה. גם בי וגם בבן, המתבודד המרגיז והחתיך... כמובן (גילגול עיניים). יש את הדבר הזה. בסופו של יום גיליתי שהמציאות יותר מורכבת ומסובכת משחשבתי. אבל זו המציאות שאליה נולדתי... הגבלת גיל 13 אזהרת טריגר: קללות, התאבדות כל הזכויות שמורות לי, גפן ליבוביץ' ♡Complete
התקווה שבך {1. תקווה בגיהנום}
התקווה שבך ~ סדרת תקווה בגיהנום. 15+ /נושאים רגישים/ *יש לקרוא את הטריגרים בהקדמה* סיפורם של אנה וקרלו הם האיזון בין הגיהנום לגן עדן הממכר, כל רגע כל יום של סבל שווה את הרגעים השקטים, הקסומים והיפים ביותר. נישואי חובה. ברית דמים בין שני בתים עוינים. אנה ידעה שהנישואין האלה נועדו לשמור על השלום לא על האהבה. היא גם ידעה שמרגע שתחתום על עצמה בקרלו היא תשתייך לו. כמו רכוש. כמו נשק. פרצה מהומה אך אנה המסכנה, שבורת הלב נחטפת. הדם לא הספיק להיספג באדמה, וכבר קרלו נשבע נקמה. זו הייתה הכרזת מלחמה. הם עברו דרך סמטאות אפלות, תחנות כוח נטושות, מחסנים מאובקים. קרלו חקר, עינה, שיחד, הרג כל מי שידע או אפילו רמז משהו. אבל האמת הייתה חלקלקה כמו נחש: אף אחד לא ידע כלום. או שמישהו דאג שאף אחד לא יידע. "לפי הסימנים," לחש דנטה בשלב מסוים, "זה לא רק המשפחות האחרות. זה מרגיש... מבפנים." קרלו סובב אליו מבט אטום. "מבפנים?" דנטה הנהן בזהירות. "אולי... מישהו שלנו עזר להם. מישהו שידע את המסלול, את התזמון." בוגד. בין אנשיו. קרלו&אנה ~הושלם~Complete
דברים שקרו לי מאז שיצאתי מהארון
ליטרלי הכותרת
אובססיה אפלה|| Dark obsession
•גמור• ברייאן רומנו איש מאפיה מתאהב בנערה ומחכה שתהיה חוקית (בת 18) בשביל להתחתן איתה. במשך כל הזמן הזה הוא עוקב אחריה ושולח לה מתנות ומכתבים בימי ההולדת שלה ובכל רגע נתון. אמילי פארקר מגיעה לגיל 17 וחצי הוא מחליט להתחבר אליה בפתאומיות ולהיכנס לחייה. לאחר מכן כשהיא חוגגת את יום הולדתה ה-18 היא נחטפת על ידיו.. • -אזהרה- מכיל-תכנים מיניים/קללות/אלימות. אין צורך בלדווח במידה ולא אהבתם. • כל הזכויות שמורות ל-NaamaSt0ries ,אין להעתיק/לשכפל/לשכתב או כל דבר אחר. • עוד ספר שמחכה לכם אצלי בעמוד ״לב בוער״❤︎. • תהנו בקריאה👼🏼💗シ 25.4.21|| מקום 1# ב- #dark 28.4.21|| מקום 1# ב- #פשע 5.5.21|| מקום 1# ב- #secrat 3.6.21|| מקום #1 ב- #עולםתחתון 4.6.21|| מקום #1 ב- #mafia 19.7.21|| מקום #1 ב- #love 24.8.21||מקום #1 ב- #רומנטיקהComplete
מאיה אני רופאה מתמחה. החיים שלי נעים בין מסדרונות לבנים למשמרות שלא נגמרות, בין אנשים שאני מצילה... לבין עצמי שאני שוכחת. אמא שלי כמעט לא בבית העבודה שלה בולעת אותה. אבא שלי? גם כשהוא שם... הוא לא באמת נוכח. וככה, בלי ששמתי לב, נהייתי הכל בשביל אחי הקטן. אחות, אמא, בית. אני זו שמרגיעה אותו בלילות, שמקשיבה, שדואגת. אני זו ששמה אותו תמיד במקום הראשון גם כשזה בא על חשבוני. לפעמים אני מרגישה שאני נעלמת בתוך כל זה. שאני האחרונה ברשימה של עצמי. אבל אין לי פריבילגיה להישבר. כי אם אני אפול... מי יתפוס אותו? קאי אומרים שלגברים אסור לבכות. שדמעות הן חולשה. אז למדתי לסגור הכל בפנים. מגיל קטן. ההורים שלי לא היו באמת הורים. הם היו אנשים שידעו רק לקחת כאב, שליטה... כסף. ברחתי משם בזכות חבר אחד שידע את האמת עליי ולא ברח ממנה. ושם מצאתי את הדבר היחיד שהחזיק אותי מעל המים: האגרוף. הזירה היא המקום היחיד שבו הכאב שלי הופך לכוח. שם אני לא הקורבן. שם אני זה שפוגע. אבל אז היא הופיעה. עם עיניים חומות שקטות מדי בשביל העולם הזה. עם מבט שמסתיר סערה שלא נרגעת. והיא... היא גורמת לי להרגיש דברים שאני לא יודע איך להתמודד איתם. פתאום, כל מה שבניתי כדי לשרוד נסדק. ואני מבין דבר אחד הקרב הכי קשה שלי... לא יהיה בזירה.
More detailsContent Guidelines