*Completed*
*הספר המקורי מאושר ופתוח לתרגומים*
"אז הנה העיניין," הוא התחיל. "אני לא התכוונתי למה שאמרתי לפני כמה שבועות, כמו כאילו, לפגוע ברגשות שלך או משהו. אם אתה אוהב למרוח לק, כדאי באמת שתעשה את זה. ולא כאילו, להתייחס לכל מישהו אחר שלא אוהב את זה כי הדעה שלהם לא באמת משנה, אתה יודע?" לואי לקח נשימה עמוקה, סוף סוף מציץ על הילדון, עם עיניו הפקוחות לרווחה מביטות בו בתמימות ולחייו הסמוקות. ובאופן חטוף הוא הוסיף, "וכאילו, שמתי לב שאתה מקלף אותו, ולא שמת בכלל בזמן האחרון, ואני חושב שאתה צריך למרוח אותו כי זה מה שאתה אוהב."
אי אז, בזמן שבו הארי היה צובע את ציפורניו ושותה מילשייק תות והוא לחוץ, ועצבני מכדי שזה יהיה כלום, ולואי רק מנסה להבין מה לא בסדר איתו.