- יש לי נטייה להרס עצמי.
אני כמו הפצצות האלו שכשמתקרבים אליהן יותר מדי הן מתפוצצות ומוחקות כל זיכרון לזה שהיה סביבן משהו אי פעם.
אני מרחיק אנשים,
מתרץ תירוצים,
ומתעלם בכוונה.
אני מבלה שעות עם עצמי עד שגם אני מתייאש ומוצא דרך בריחה חדשה, כל פעם משהו אחר - אני משתדל מאוד לגוון.
יש לי נטייה לאהוב יותר מדי.
אני כמו ילד קטן שמגלה את הרגש המוזר הזה, אהבה.
אני דואג כשלא עונים לי,
מנתח הכל יותר מדי,
וממציא תרחישים שרוב הסיכויים שלא יקרו בחיים.
אני ביחסי אהבה - שנאה עם מערכות יחסים, מצד אחד כל כך משתוקק לחום שגורם לך להרגיש שלם ומצד שני מפחד מהקור שמקפיא לך כל עצם ועצם בגוף וגורם ללב שלך לדמם החוצה.
והשילוב הזה - של ההרס העצמי והרצון לאהוב,
שניהם הורגים אותי מבפנים עד שאני טובע בחרא של עצמי.
ואם הייתי יודע איך לפתור את זה אני מאמין שהייתי מסודר לכל החיים אבל אני לא.
ואני מפחד שאני לעולם לא אמצא,
או יותר נכון פחדתי - עד שהיא הגיעה. -
....
* מכיל תוכן מיני, אלימות, קללות.
אין צורך לחסום/לדווח