אֵלִי

אלינור
כולם אומרים שקרני השמש צבעו את שיערה בעצמם, והים הכחול שטף את עיניה- היהלום של אילת ככה קוראים לה כולם.

השמיים של אלי נופלים על ראשה כשאחיה, אהוב ליבה, שגידל אותה מאז היתה תינוקת- נהרג.
השמיים של אלי נעלמים לגמרי כשעומרי, חברו הטוב, בו הייתה מאוהבת בסתר כל השנים משאיר אותה לבד בתוך כל הכאוס, ועוזב הרחק מעבר לים.
אלי מוצאת את השמיים שלה מחדש בבית הכנסת. שמתקרבת לאלוהים ששוכן בהם.
מנערת השמש הנצחית של העיר אילת היא הופכת להיות אשת משפחה ורעיה של רב.

בוקר אחד היא קמה ובורחת חזרה אל החופים והים הפתוח הרחק מהקהילה הסגורה.
על ידיה ביתה הקטנה ובליבה פחד שמאיים לשבור את כולה.
אלי וייסמן, חוזרת לאילת כאלינור וסרמן .
היא לא דומה לנערת השמש שהותירה מאחור. כעת, כל מבוקשה הוא לגונן על ביתה הקטנה ולשרוד את יום המחר.
כך לפחות חשבה.
עד שדמות מעברה הרחוק, זה שרוקן את המעט שנשאר בליבה חוזר יחד איתה אל נוף ילדותם.
מי ידע שההסטוריה והעתיד גם יחד יכולים להשתנות בהווה אחד?