חיים רדופים

״מדיסון בואי לכאן״ מרקוס אמר כשהן יושב על כורסאת יחיד ומולו על ספא אמא שלי.
״כן אדוני?״ שאלתי תוך כדי שהלכתי אם ראש מושפל לכיוונם,אם קצת זמן ומכות למדתי שאסור להסתכל לקאפן בעניים זה מביע חוסר כבוד וזלזול.
״שבי פה.״ הוא אמר והסתכל על הריצפה בין רגלייו. לא רציתי לעשות את זה כי ידעתי מה יבוא ישר אחרי זה אבל כרגיל לא הייתה לי ברירה, הייתי לסרת אונים.
התקדמתי לאט לכיוונו וישבתי על הברכיים שלי על הרצפה הקרה בין רגלייו והרמתי את ראשי אליו.
״למה את תמיד כל כך איטית?״ הוא שאל בזלזול ״סליחה אדוני.״
״תפתחי את הרוכסן.״ הוא פקד כשהוא יושב אם רגליים מפוסקות.
אמא שלי שישבה מאחורה על הספא התחילה לגעת בעצמה ולהשמיע קולות עונג.
אחרי מלחמה קצרה עם הרוכסן הצלחתי לפצוח אותו והרמתי את עניי למרקוס.
״ תוציאי אותו.״
הוצאתי אותו והרמתי את עניי אליו,
״ תכניסי אותו אל הפה המתוק שלך.״
הכנסתי וניסיתי בכל כוכי להילחם בדחף שהיה לי להקיא,
הוא תמיד מכה אותי אם אני מקיאה.

הספר מכיל תכנים מינים, אונס, אלימות פיזית ומילולית הספר לא מתאים לכולם. מומלץ לקרוא מ16+