"עשה טוב - תן מעצמך לאנשים שלא יכולים לתת לעצמם.
חשוב כל יום על סיבה אחת לחיות, ותחיה.
תחיה את החיים, כי החיים הם מתנה.
וכשהכוכבים נופלים מהשמיים,
אבט למעלה -
כי אני אהיה שם".
אלו היו המילים האחרונות שג'וש שמע מאימו, לפני שנפטרה ממחלת הסרטן.
הן היו חלק מהסיבה למה הוא מתנדב כבר שלוש שנים במוסד לילדים ונוער בסיכון עם מחלות רקע.
ג'וש בן השבע עשרה, אולי נראה כנער הזהב מבחוץ, אבל הוא מלא בביקורת עצמית וכעס עצור מבפנים.
הוא העסיק את עצמו בספורט והתנדבות, כדי לא לתת לרגשות להשתלט על החשיכה הגדלה בליבו. הוא נתן כמה שיכל מעצמו לאחרים, ולמוסד שהוא אוהב...
או יותר נכון, אהב, עד שפגש את איידן.
נער המטופל במוסד, הסובל מפָּארַאפְּלֶגְיָה כתוצאה מהפרעה פוסט-טראומתית, אשר אידיאולוגית חייו היא לחכות למוות הבלתי נמנע בשתיקה שאף אחד לא הצליח להפר, ובמיוחד לא ג'וש - הנער שאיידן נהג לתעב.
במסגרת פרויקט של צוות המוסד, ג'וש ואיידן שובצו כשותפים לצורך מטרה נסתרת, ולכל אחד מהם סיבה אחרת המקרבת אותו אל חייו של השני.
כדי להשיג את מטרותיהם, הם יצטרכו לסמוך זה על זה, הם יצטרכו לחשוף את סודותיהם.
אבל מה יקרה, כשהסוד הגדול ביותר יתגלה...
במקום שבו הכוכבים נופלים מהשמיים?
תתכן אלימות פיזית או מילולית, שפה גסה וכדו'.
☆
נועה:
ההורים שלי מתו מתאונת דרכים ואני הייתי איתם על הרכב אבל שרדתי.
לפני חודש הסוכן שהיה שם ההורים שלי סימס לי ואמר לי שהחברים הכי טובים של ההורים שלי הסכימו לאמץ אותי, הם גרו בקוסטה ריקה ואני באמריקה, שני המדינות הכי שונות שיש, ישר סירבתי ללכת אבל לא הייתה לי ברירה...
לוקאס:
היו להורים שלי חברים הכי טובים שמתו בתאונת דרכים ואחרי כמה שבועות הם אומרים לי שהילדה שלהם שרדה והיא עוברת לגור איתנו..
אני חושב שהיא יכולה להסתדר והיא לא צריכה לבוא אלינו.
אני יודע מה אתם חושבים, שאני מגעיל, אבל זה באמת לא נחוץ שהיא תעבור לגור איתנו לפי דעתי...