כולנו חווים את הרגע המעצבן הזה שבו דווקא כשסוף סוף מתחילים לכתוב צץ לו הקול הביקורתי במוח ומתחיל לבקר כל מילה שמוקלדת. טוב , אני מניחה שזה קורה לכולם ...או לכל מי שכותב לפחות .
בכל אופן, אצלי כל הערה מעצבנת כזו מצד המוח ( המעצבן ביותר) שלי , הופכת לוויכוח של ממש עם המחשבות שלי. וכך , בכל פעם שאני מתיישבת לכתוב משהו, אני מוצאת את עצמי מדברת אל המחשב המסכן שלי במשך שעתיים.
( כן כן אני יודעת שיש לי בעיות, אין צורך להזכיר לי את זה 🙄)
אז בשביל לפרוק קצת מהעצבים שלי על מוחי השיפוטי (ואולי גם לעורר קצת הזדהות על הדרך)
אני אפרסם כאן כול מיני ויכוחים מצחיקים, מטופשים וחסרי תועלת עם עצמי
אזהרה: מכיל חוסר שפיות וטמטום יתר
תהנו:-)
מבחינתי הפרק הראשון הוא ההקדמה
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
גמור
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
מכיל:
שפה גסה
תוכן מיני
זוג גייז
המוח החולני שלי
התקפי חרדה
אזכורים של אונס
קצת אלימות
ונראה לי שזהו
הומופבים הדעה שלכם לא מעניינת אותי בשיט
קריאת הסיפור היא על אחריותכם בלבד
אין לשכפל או להעתיק את הסיפור בכל דרך שהיא
הסיפור הוא אינו פאנקיק והדמוית בסיפור הן לא קימות, וכל קשר בין הסיפור למציאות מקרי לגמרי
הפרקים בעורך 250 מילים עד 500