sign of the time - l.s

*אנא לא לקרוא את זה, זה קרינג' והסיפור הראשון שלי. לכו לכל השאר(חוץ מהוונשוט)*

קל לשכנע את הראש

קשה לשכנע את הלב.

הארי ידע זאת. הוא ידע שהוא מתאהב, הוא ידע שהוא מתאהב והוא ניסה להדחיק את זה, הוא ידע שלואי מרגיש את אותו הדבר, אבל ניסה להדחיק גם את זה.

הוא רצה להיות זה שיאהב אותו, הוא רצה להיות זה שדואג לו, זה שמגן עליו, והוא עשה זאת, רק בתור חבר.

הארי לא רצה להיות חבר. הוא רצה להיות יותר מזה. והוא ידע שזה שהם חברים הכי טובים לא תורם לעניין.

הוא ידע שזה שגוי להיות מאוהב בחבר הכי טוב שלו. אבל מה הוא כבר יכל לעשות?

זה פשוט קרה, הוא התאהב בלי יכולת לעצור.
וזה לא שהוא לא ניסה, הוא ניסה. בכל יכולתו, אבל הוא לא הצליח.

לא משנה כמה ניסה, כמה ניסה לצאת עם בנות אחרות, להאמין שהוא לא גיי, שהוא לא מאוהב, הוא לא הצליח.

לפעמים הוא איחל שהוא לעולם לא היה מכיר אותו, שהוא לא היה מאוהב בו, שהוא היה נורמלי.

עם הזמן השניים החלו לצאת עם אנשים, לואי עם מישהי והארי עם מישהי. הארי כל כך קינא שמישהי נוגעת בלואי שלו, הוא שנא את זה. הם החלו לריב כל הזמן, אי אפשר היה לדבר בלי לריב.

והארי התחרט על הרבה דברים. אבל הוא בחיים לא התחרט על הדברים שעשה כמו שהתחרט על מילותיו.

הם רבו, ריב סוער עם דמעות, עם כאב, אהבה וחרטה. ובזאת דרכם נפרדו.

6 שנים אחר כך,