חיים או מוות-פאנפיק פרסבת'

****

"פרסי?".
"אני.. את... את רוצה לטייל איתי רגע?" הוא מלמל לבסוף, סמוק כולו.
היא הביטה בו, המומה לרגע ואז הנהנה.
היא נכנסה לביתן שלה לרגעים ספורים שנדמו כנצח.
היא חזרה והוא שילב יד בידה.
הוא השתדל שלא לבהות בה, אבל בחושך של המחנה, שרק נצנוצי הכוכבים האירו אותה, אנבת' נראתה אפילו יותר יפה מהרגיל. אם זה אפשרי בכלל.
שיערה הבלונדיני -בעל הקצוות האפורים מנשיאת השמיים- זהר בחושך ועיניה האפורות ברקו לעברו שהיא חייכה.
"אז מה, מוח אצה? סתם רצית לטייל?" היא חייכה אליו חיוך רחב אפילו יותר.
"אני..." הוא לא ידע מה להגיד, הוא כמעט טבע בעיניה הנוצצות, "רק..." הוא לא ידע איך להמשיך.
הם המשיכו לצעוד לאורך המדשאה הגדולה ולעבר האגם.
פרסי רצה להגיד לה את זה ליד האגם, סירות הקאנו והתצפית הכי טובה על הכוכבים.
הוא הביט בה והרגיש צורך עז להסיט את קווצת השיער הבלונדינית שנפלה על עיניה, ולהרגיש את שיערה המשיי תחת אצבעותיו...
הוא הושיט יד לכיסו ומישש אותו. אוי לא, אוי לא, לא, לא, לא!
הוא כמעט צרח מתסכול, אין מצב שזה קורה לו!
***
מתוך פרק 4

***
פאנפיק מחנה החצוים ✨
~T~

*אזהרת ספוילר בפאנפיק זה!!! מי שלא גמר.ה את פרסי ג'קסון\גיבורי האולימפוס מינימום, אנא בצע.י אחורה-פנה ופרסה לפאנפיקים- חסרי- ספוילרים! אלא-אם-כן לא אכפת לכם :)*