כשהייתי בן 12 התאהבתי בפעם הראשונה בנער הכי חתיך, מצחיק וכובש בכיתה. בזכותו הבנתי את האמת שלי וקיבלתי את העובדה שאני שונה מאחרים. בטחתי בו ונתתי לו משהו שלאף אחד זר לא היה מעולם- חתיכה מהלב שלי. כשהגיע רגע האמת וסוף כל סוף חשפתי בפניו את ליבי בלילה גורלי הוא טרק בפניי את הדלת שחשבתי שנפתחה בנינו. הוא ברח. הוא פחד. הוא התעלם. ואז הוא נעלם. התגברתי עליו, אני נשבע שאחרי ארבע שנים וכמות נכבדת של מאהבים לא חשבתי עליו יותר. עד שהוא חזר. באופן בלתי צפוי. התגברתי עליו, אני נשבע אבל פתאום נזכרתי למה התאהבתי בו. ולמה לא רציתי לחזור על הטעות שלי. המלחמה בין הלב והראש שלי, ביני לבין קודי קולינס מתעצמת עם כל שניה שחולפת ומאיימת להפוך את חיי לזירת קרב שבה אין מנצחים.