הרולפליי עוסק בקבוצת בנות שמשחקת כדורעף במטרה להגיע "לפסגה". הן מתאמנות בכל יום בשביל הצלחה וגאוות בית הספר. חלקן מצליחות וחלקן... פחות. והן אלה שכבר מאבדות תקווה. אלה שכן מצליחות, שואפות לגבוה יותר. הן לפעמים משוות את עצמן לבנים; לפעמים זה גורם להן לתחושה טובה יותר, ולפעמים לא. לחלק תמיד הייתה ותמיד תשאר תקווה, הן תמיד מנסות לעלות את התקווה והמוטיבציה לבנות שמזלזלות בעצמן. לרוב, לבנות שלא בטוחות ביכולותיהן, יש את ההכי הרבה פוטנציאל.
ואל תשכחו, שנים מתחלפות. חלקן עזבו, וחלקן הגיעו.
כל זה קורה במקביל לתקופה שהינאטה וכל שאר השנים הראשונות התחילו את התיכון.
מה יקרה עם הבנות? האם הן יצליחו להגיע לאליפויות? האם הן יצילו את גאוותן ואת גאוות בית הספר? ואם הן כבר הצליחו, הן יוכלו לשמר את זה?
את כל התשובות נגלה ברפ.
הרגע היחיד בחייו של אייס שממלא אותו שלווה, הוא הרגע שהכניס אותו אל מאחוריי הסורגים.
שלוש יריות.
על אף שהראשונ ה כבר הרגה אותו, הוא המשיך לירות עוד שתיים. למה? ככה. כי זה הגיע לבן זונה.
הוא לא מתחרט שעשה את זה.
גם לא כשמפקד הכלא מחליט לאמלל את חייו האומללים גם כך ושם אותו בתא עם האדם שכולם מכנים לוציפר.
אך זה לא מספיק, מישהו עושה הכול בכדי להוריד את אייס על ברכיו, האפשרות היחידה שנותרה לו היא להשיב מלחמה.