טעם האסור מתוק יותר

״אוי פאק... שיט סליחה סליחה סליחה אני לא התכוונתי.. אלוהים אני ממש מצטערת בבקשה אל תלך למנהל שלי״ אני כמעט ומתחננת.
״סליחה לא תוריד לי את הכתם מהחולצה״.
״תני לי סיבה אחת למה לא ללכת למנהל שלך ולגרום לו לבעוט אותך מהתחת החוצה״ הוא אומר בקול מתנשא ואדיש.
פאק נפלתי על אידיוט.
אני משלבת את ידי בעצבנות לנוכח המילים המתנשאות שלו ומגלגלת עיניים, אני כבר מבינה שהתחננות זה לא מה שיעזור פה
״אני ביקשתי ממך יפה ואמרתי סליחה, אני לא חושבת שאתה צריך לקחת את זה רחוק יותר ממה שזה אמור להיות, לא צריך להיות דרמה קווין״ אני זועפת פרצוף ומסתובבת ללכת, אבל
משיכה חזקה בזרועי גורמת לי לפעור פה ולגנוח בכאב.
גבי נתקע בקיר שליד דלת הכניסה בחוזקה מה שגורם לי לגנוח בכאב חזק יותר ובהלה.
״את חושבת שאת אמיצה גדולה?״ הוא לוחש ומתנשף לאוזני בעצבנות.
״לא לימדו אותך לא לפגוע באגו של גברים?״, ״את לא יכולה לדעת מה תצטרכי לעשות כדי לתקן לי את האגו שנשבר״ הוא אומר בחצי חיוך ומושך אותי מחוץ למסעדה .
פאק. פאק. פאק.
למה אני לא יכולה לסתום את הפה הגדול שלי?!