חבורת בני נוער הולכים למחנה בצפון אמריקה:
אריאל-
מעט שזופה עם נמשים, רזה ובלונדינית עם שיער ארוך ומלא, עיניה בצבע דבש, גובהה בינוני, היא צברית ועדינה.
דניאלה-
צבע עורה מוקה בהיר, עיניה ירוקות ועמוקות, שערה קצר ושחור, היא נמוכה והחיוך שלה כובש. היא עומדת על שלה ויודעת לשכנע ולהתעמת עם כל אחד.
איתן-
מעט שזוף, שיערו שטני ועיניו חומות, הוא גבוה ויש לו עדיין גשר. איתן מצחיק, ונחשב לאחד המקובלים בכיתתו.
יואב-
שזוף עם בלורית חומה ומבריקה, עיניו כחולות הוא גבוה ,חטוב ומספר 1 בנבחרת כדורסל של תיכון העצמאות. כל הבנות מאוהבות בו ולפעמים, הוא טיפ טיפה מנצל אותם;)
מעיין-
שזופה עם שיער שטני גלי, עיניה ירוקות בהירות, שפתיה אדמדמות, יש לה נמשים, היא יפיפיה והיא גולשת גלים מאז שהיא בת 10.
כולם ביחד חבורה מושלמת, וללכת למחנה בקוסטה ריקה ביחד זה כמו חלום שמתגשם. רק חבל שהוא יותר כמו סיוט. מה יקרה כשהחבורה המקובלת בתיכון תמצא את עצמה באי בודד ולא מוכר? בסיפור יהיו אהבות, אכזבות, פרידות וחברויות אמת, והכל קורה רק בחודש אחד.
"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור.
"אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל מה שעל ליבי.
"לא! את היית יותר! את כל כך הרבה-" קטעתי אותו.
"משהו מזה היה אמיתי?!" שאלתי כבר בפחות כעס והתאמצתי להסתיר את הדמעות,
"הרגשות שלי כלפייך הם אמיתיים!"
"ואני אמורה להאמין לזה?!" הוא שתק ואני ברחתי משם מניחה לדמעות לזלוג מעיניי, פעם ראשונה שאני נותנת לעצמי לבכות והכל בגלל התערבות מטופשת!
תכירו את מייגן מילר נערה רגילה לגמרי עד ששון הייל קפטן נבחרת הפוטבול והנער הכי מקובל בבית ספר מחליט לדבר איתה.
קרדיט על הכריכה ל-lili20083 המוכשרת!!!
הסיפור יכלול כמה נקודות מבט.
תודה גם ל-yamit460 שעוזרת לי לכתוב את הסיפור.