חבר מהעבר

זאת תחושה נוראית. שכובלים אותך ומרתקים אותך למקום.
לוקחים לך את היכולת לשלוט על עצמך.
לוקחים לך את האנושיות.
דורכים עליך. מכים אותך.
אתה מנסה להילחם אבל אתה חלש.

שחזרתי הביתה אחרי שנתיים.
הכל השתנה. אחותי, הקשר שלי עם הוריי. ובמיוחד תומס.
הוא כל הזמן מנסה להתקרב רק שהוא לא מבין שאני לא מסוגל.
עמוק בפנים אני יודע שאני זקוק לעזרה.
מעולם לא קיבלתי אותה. ברחתי ממנה.
אולי בגלל זה אני כזה דפוק. אני כבר לא הצ׳ארלי שכולם מכירים ואוהבים אני משהו אחר לחלוטין.

(הסיפור הוא המשך על צ׳ארלי הבן של ניקי ואמה.
מ- ביום שתעז)
*לא חובה לקרוא קודם את ביום שתעז אבל תמיד מומלץ.*

**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**