חיים של דודה

להיות דודה זה נפלא.
ממש תענוג.
לא מתיש בכלל, האחיינים מתוקים האמהות שלהם רגועות ושלוות...
עכשיו קחו את כל זה תקווצ'צ'ו, תזרקו לפח טיטולים ותדאגו שמישהו ישאיר שם שלוק פתוח למחצה שידביק את העסק.
להיות דודה זה עבודה במשרה מלאה 24/7.
זה להיות שם כשהילד לא רוצה להתקלח ולהציע את עצמך כמקלחת (ניתן לעשות זאת כהשוואה- מאמי שלי, מי אתה רוצה שיקלח אותך, אני או אמא?).
ולהגיע למקומות נדחים לחלוטין שאוטובוסים לא עוברים בהם (מה? בקעה? מי אמר את זה?) כי הבייביסיטר הבריזה ברגע האחרון.
זה גם אומר להוציא ילדים מהבית למשך שעות רק בשביל לתת לאמא לנוח אחרי לידה. יצאתם פעם עם ילדים מהבית למשך שעות? זה זוועה ובגילאים מסוימים (להלן נגמלים מטיטול או מוצץ) גם קטסטרופה.
קיצור תענוג.
בואו תצטרפו למסע המופלא בין חיתולים מלאים פליטות למוצצים מעלי אבק, נלמד את ההבדל בין חיתול לטיטול. הנסיעה היא בבימבה או קורקינט בלבד. תשלום יתקבל בצורת אוכל. תודה.