שליטה, כניעה, ומה שבניהם.

״איך לא שמתי לב אלייך עד עכשיו?״ הבל פיו המתוק מתנגש באפי, והוא מזיז קצוות שיער למאחורי אוזני.
המילים נאבדות לי, הלחץ שמתחולל בתוכי מונע ממני מלדבר.
אני עומדת מול הגבר הכי מאיים וסקסי שהאנושות ידעה.
הוא מקרב את פיו לאוזני, אני יכולה להרגיש את חיוכו נמתח. ״תגידי לי, שאת שלי. פיה.״ הוא דורש, והכאב בין רגליי לא מאחר לבוא.
הטון שלו, הריח הגברי והנקי שלו. כולו מדהים.
והגבר המדהים הזה רוצה שאהיה שלו.
הוא מנשק את תנוך אוזני, מעביר בגופי צמרמורת.
עם כל הרצון שלי לנשק לו את הצורה, אני אוספת את כל הכוחות שלי להתנגד לו.
וזה קשה, זה קשה ברמה שזה כואב.
אני מתרחקת מעט, מוצאת חיוך על פניו ועיניים כחולות ומזוגגות.
״אני לא יכולה בריאן.״ אני אומרת בקול שקט, ומסתובבת ללכת.
אני רוצה אותו, אבל אני לא יכולה. לא אחרי מה שהוא עשה לאבי.