תעצמי את העיניים.
תחבשי אזניות משתיקות רעשים גדולות שמשוות לך מראה חייזרי.
אל תזוזי.
אל תחשבי. זה מביא לך יותר מדי סבל, את לא רוצת את סופת המחשבות המשתללות ללא שליטה.
תתמקדי רק במקום שאליו את רוצה להגיע. לא ברעד של הידיים שלך, בצחקוקים מאחורי הגב, במבטים שנלטשים ללא בושה. לא ברוצח השקט שמחסל אותך מבפנים.
את רואה את זה? את מי שאת רוצה להיות? המציאות שאת בוחרת?
יופי.
תפתחי את העיניים.
ברוכה הבאה לעולם שלך.
מלודי היא נערה לא-כל-כך רגילה, והיא יודעת לעשות דברים לא כל כך רגילים.
⚠️אזהרות טריגר לסיפור: פגיעה עצמית והפרעות אכילה מרומזות, אובדנות.⚠️
יהיו אזהרות ספיציפיות לפרק מעל כל פרק ככה שמי שיש לו טריגר ספציפי מאלה יוכל לקרוא את הסיפור בדילוגים ואם הוא רוצה אני אכתוב לו בתגובות מה קרה בחלק שהוא החמיץ.
הי! קאלי כאן. הממממ. זה נכתב בלי שום תכנון מוקדם, ואין לי מושג אם אני אפתח את זה לסיפור שלם או אשאיר את זה וואנשוט, או אפילו מה יהיה בקטע עצמו, זה נכתב ברנדומליות מוחלטת.
הכתיבה שלי קצת חלודה, אז... לא לשפוט.
יום טוב, בבקשה תזכרו לאכול ולשתות ולישון, אתם צריכים אנרגיה כדי להתקיים ויהיה מאוד עצוב אם לא תתקיימו.
3>
למולי גרייס יש חיים מושלמים-
היא מקבלת ציונ ים טובים,
יש לה משפחה אוהבת,
היא פופולרית בבית ספר ומה לא?
אבל שמתחיל להתקרב גיל 16 קוראים דברים משונים,
היא שומעת קולות לוחשים את שמה, יש לה חלומות מוזרים...
אבל בלילה אחד ב4 לפנות בוקר היא שומעת רישרוש בשיחים ברחוב שליד מה שזה לא יהיה שמצאה שם, זה לא השאיר את החיים שלה אותו דבר....