small fragments

לפעמים אתה למעלה, לפעמים אתה למטה אבל אל תשכח להתנהג כמו בן אדם, כי אתה תהיה בשני המקומות האלה יום אחד. משפט יפה אחד עורר את תשומת לבי, כאשר ראיתי אותו מסתכל עלי ומחייך.

החיים בבית ספר הם גיהינום, בבית הם עוד יותר כמו אש רק שורפים יותר ויותר, יש לי עוגן משהו כמו חמש. אבל זה לא מפחית את הכאב שלהיות מוקף באנשים ועדיין להיות לבד בתוך עצמך. אני נלחמת ברגשות, בתחושות, על מנת להמשיך לחוות ולחיות אבל לפעמים זה יותר מידי, יותר מידי להכל ועם זאת יש רגעים יפים של אושר לחוות.

סופי ניקולסון, היא נערה בת שש עשרה והחיים שלה כבר מלמדים אותה כל יום משהו אחד, איך לשרוד. האחים שלה ושלוש החברות שיש לה מלמדים אותה איך לקום כל פעם מחדש. ועדיין יש משהו בכאב שלה שלא מרפה, סופי תעבור המון דברים עד שתבין שהיא יכולה לעמוד בהכל. היא תבין שהיא לא עוד נערה כמו כולן יש לה חוזק.
סאם לופז, נער אגואיסטי עשיר ושחצן מלך הבית הספר שמתעלל ברגשותיה של סופי, באופן תמידי יחד עם שותפתו אדיסון. סאם עומד לעבור משהו שישנה את חייו, ואת צורת מחשבתו לגבי העולם. הוא עומד להבין כמה דרך החשיבה שלו הייתה טעות אחד גדולה, וכמה האנשים בחייו באמת אוהבים אותו.

האם יש דרך שבה הם יתאהבו? אולי יהיו חברים טובים? או למעשה ימשיכו להיות אוייבים?