"לא, אתה לא עושה נכון. תראה" הוא אמר, לקח מידי את המכחול והעביר אותו על כל הציור שלי. "טאהיונג, הרסת לי אותו" רטנתי. הוא חייך "לא נכון. תיקנתי לך אותו, עכשיו הוא נראה אמיתי" הבטתי בו. המציאות שלו היתה מעוותת. כך היו החיים שלו. בלגן אחד גדול. כמו הציורים שלו קוראים לו טאהיונג.