מַבָּט מְסֻכָּן/

״את לא יודעת כלום, אהובתי.״ הוא לחש לי באוזן בלחישה מצמררת שגרמה לי לרעידות עד עמוד השדרה שלי. ידיו הגדולות נגעו בזרועותיי בזמן שהעביר בהן ליטוף ואני כבר הרגשתי באפלה שבאה ממנו לפני שעוד הסתכלתי בעיניו.

הרמתי את מבטי לתוך עיניו בחשש כי כמו תמיד שהבטתי בו הרגשתי כאילו המבט שלו שורף אותי עד כלותיי. עיניו הירוקות והכהות הסתכלו בעיניי החומות והפשוטות וידו עזבה את זרועותיי ועברה ללטף את לחיי.
״מה אני לא יודעת, דרו?״ שמו התגלגל על לשוני בהתגרות, אהבתי את השם שלו. הוא מיוחד.

הוא חשף את חיוכו שהרגיש לי מקילומטרים צבוע ולא מתכוון. בלעתי את הרוק שנתקע בגרוני והשפלתי את המבט. הוא הרים את סנטרי והתקרב אליי עם פניו ורפרף מעל שפתיי. ״את לא יודעת למה אני מסוגל, ג'יה הקטנה.״ נאנחתי לפיו מהקרבה שלו והוא התרחק ממני באותה מהירות שבה התקרב.

***

ג׳יה קופר, היא נערה בת שמונה עשרה שבדיוק סיימה את לימודיה בתיכון. גיה באה מבית טוב אבל שהייתה רק בת אחת עשרה איבדה את אביה בתאונת דרכים. היא בת יחידה ומאז ומתמיד גדלה עם אמא שלה שנתנה לה חינוך טוב וכל מה שהיא צריכה. לג׳יה אין הרבה חברות והיא לפעמים קצת בודדה. היא שקטה ועדינה עד שהיא פוגשת אותו והכל נהיה בלאגן.

אזהרות לסיפור: ❌
• תכנים מיניים.
• אלימות.
• אלכוהול.