התקווה שבך (תקווה בגיהנום)
התקווה שבך ~ סדרת תקווה בגיהנום.
15+ /נושאים רגישים/
*יש לקרוא את הטריגרים בהקדמה*
סיפורם של אנה וקרלו הם האיזון בין הגיהנום לגן עדן הממכר, כל רגע כל יום של סבל שווה את הרגעים השקטים, הקסומים והיפים ביותר.
נישואי חובה. ברית דמים בין שני בתים עוינים.
אנה ידעה שהנישואין האלה נועדו לשמור על השלום לא על האהבה.
היא גם ידעה שמרגע שתחתום על עצמה בקרלו היא תשתייך לו.
כמו רכוש.
כמו נשק.
פרצה מהומה אך אנה המסכנה, שבורת הלב נחטפת.
הדם לא הספיק להיספג באדמה, וכבר קרלו נשבע נקמה.
הוא ישב במושב האחורי של המרצדס, כף ידו חובקת אקדח טעון, פניו חתומים.
לצידו בכיר, יד ימינו, מבטו מתוח.
"נמצא אותה, בוס," אמר דנטה, אבל קרלו לא ענה.
הוא כבר ידע.
ידע שאנה לא נחטפה בשביל כופר.
זו הייתה הכרזת מלחמה.
הם עברו דרך סמטאות אפלות, תחנות כוח נטושות, מחסנים מאובקים.
קרלו חקר, עינה, שיחד, הרג כל מי שידע או אפילו רמז משהו.
אבל האמת הייתה חלקלקה כמו נחש:
אף אחד לא ידע כלום.
או שמישהו דאג שאף אחד לא יידע.
"לפי הסימנים," לחש דנטה בשלב מסוים, "זה לא רק המשפחות האחרות. זה מרגיש... מבפנים."
קרלו סובב אליו מבט אטום.
"מבפנים?"
דנטה הנהן בזהירות.
"אולי... מישהו שלנו עזר להם. מישהו שידע את המסלול, את התזמון."
בוגד.
בין אנשיו שלו.
קרלו&אנה
~הושלם~
