גמדון

הוא ישב בביתו שלו צופה בחדשות, עינייה של אהבתו מלאו דמעות הוא נשק לה לוחש, "אנחנו נעבור את זה."
ציין, מלטף את פניה הדומעות, "הם לא יפרידו אותנו." ניסה להרגיע אותה, אך דפיקה חפוזה נשמעה בדלת, "אלו הם." היא לחשה לו בין דמעות "אני לא אתן להם לעשות לך כלום." הבטיח, אך טעה כי אין בכוחותיו של גמדון אחד להיתמודד עם הילאים.
לפתע נשמע רעש חזק וההילאים פרצו פנימה אל תוך הבית, מכוונים שרביטים כלפי בני הזוג.

***

"לך תביא לי את המשקפיים שלי!" צעקה גברת פיטרסון,
והוא עשה כדבריה, כיוון שהוא משרת שלה- כלומר משרת אותה, הוא שונא את זה, אין לו זכויות, חופשים או תשלום והסביבה היחידה שהוא שם זה כי הוא חייב, היו לו שאיפות וחלומות שהלכו ממנו.
״נו." גברת פיטרסון גהרה בו, הוא היה בעליית הגג בעוד המשקפיים לידה בסלון על השולחן כתרישר סנטימטרים לפניה בעוד הוא יצטרך לרדת את כל המדרגות, מדוע גברת פיטרסון לא לוקחת את המשקפיים בעצמה? אתם ודאי תוהים, זאת מכיוון שלמה לה? היא הרי מכשפה משושלת טהורה והוא רק גמדון בית.

_________________________________________
טוב אז אני רוצה להודות לאישה שנתנה לי כל כך הרבה השראה, מייסדת אלגרה, גברת ג'ין גרינג'ר שעד היום תומכת בהעלת איכות חייהם של הגמדונים.
*הסיפור הוא רק להעלת המודעות וחס וחלילה לא בכדי להחפיש את עבודתה של גברת