"אני אופיר, נעים להכיר אותך" אמרתי לילדה החדשה. אופיר הוא נער בן 16, שני הוריו מתו כשהיה רק בן שלוש, אין לו אחים, או משפחה. כשהיה עוד קטן ניסו ראש העיר ואנשים שהרגישו רע למצוא לו מקום בטוח במשפחת אומנה, לפחות עד שיגדל, אבל כל פעם יותם צרח, בכה והרביץ. בגיל ארבעה עשרה החליטו לקנות לו בית משלו ולתת לו לגדול לבד. אולי זה נראה לכם טרגי ולא הגיוני, הרי מי ישים ילד בן ארבעה עשרה לגור לבד?! אבל ליותם זה היה הפתרון המושלם. בבית
הספר המצב לא היה יותר טוב בשביל אופיר, אמנם אף אחד לא יכל לצחוק עליו, כי בכל זאת לא נעים, אבל היה דבר אחד שכל בית ספרו עשה, גם המורים וגם התלמידים ובמיוחד ההורים, המבטים המרחמים, המבטים האלה של "אוי אני מצטער שההורים שלך מתו, אבל רוצה קולה?" או של "אני יודעת שאתה לא סובל אותי, ותאמין לי זה הדדי אבל ההורים שלי מכריחים אותי להיפגש איתך". אבל אז הכל רק מתחיל להסתבך: אהבה מסתורית,חברים חדשים ואיכשהו יותם מוצא את עצמו מסובך בפשע מסוכן.
-----------------------------------------------------------------
טריגרים: פשע,ניסיון התאבדות והפרעות אכילה.
הספר מקודש כולו לקומיקס: מארוול ודיסי.
העולמות הקולנועיים, הסדרות והקומיקס.
עובדות ובדיחות על הגיבורים (והנבלים) שכולנו אוהבים.
*עלול להכיל ספוילרים
A book dedicated for comics: Marvel and DC.
Cinematic universes, tv shows and comic books.
Facts and jokes about our favorite heroes (and villians)
*spoiler alert
אז בשלוש שנים האחרונות גיליתי את התשוקה הנוכחית שלי בתקופת גיל ההתבגרות: קומיקס.
בכיתה ט' מישהו שאל אותי אם אני מכירה את איירון מן ואני הייתי כזה: "who?".
רק בכיתה י' עשיתי מרתון של כל הסרטים והתמכרתי (למען האמת שזה די טוב שהתחלתי לראות את הסרטים לפני שקראתי את הקומיקס כי ככה לא היו לי ציפיות מה הדמויות יהיו וכמה מדויקות הם היו ביחס למקור והגעתי לקריאה עם רקע על מה שקורה)
אז שנה שעברה התחלתי סוף סוף לקרוא (ספויילר: זה קשה, דאמ סלנג אמריקאי, קיצורים ופאקינג היסטוריה של 85 שנה שאני לא אוכל להשלים גם אם אני אחייה 400 שנה. אבל זה שווה את זה, גם אם אתה שובר את הראש בניסיון להבין את הגרפיקה והעלילה)
ברצינות, יש בקומיקס כמה מהקווי עלילה הטובים ביותר שיכולתי להעלות על דעתי.
אז, אם אתם יודעים כלום או יודעים הכל זה לא מזיז לי כי אנחנו בסך הכל אוהבים את אותם הדברים.
תרגישו חופשי לכתוב דברים שלא קשורים ספיציפית לפרק.
נ.ב. יש לי מנהג חדש, לעקוב אחרי משתמשים שמצביעים/מגיבים