1 Parte Continúa אתם הייתם נערים רגילים. חיים שקטים, אולי קצת כואבים, אבל רגילים. עד שיום אחד - זה התחיל.
סיוט. אותו חלום, כל לילה. אותה אישה. עורה אפור, עיניה שחורות עם ניצוץ אדום, שמלה אדומה שזורמת כמו דם חי. בכל לילה היא מתקרבת יותר. בכל לילה הסיוט הופך ברור יותר. אמיתי יותר.
משהו בכם החל להשתנות. בהתחלה - עייפות. נדודי שינה. ואז, המראה שלכם השתנה - נעשה פחות אנושי. האופי התעוות, כמו נשחק מבפנים. הפכתם חשדניים, אגרסיביים. הפחדים התעוררו. העבר התערבב בהווה. והדחפים - עלו.
יכולתם לדבר, לספר למישהו, לבקש עזרה. אבל לא עשיתם את זה.
אף אחד מכם לא סיפר לאף אחד. פחדתם. פחדתם שלא יאמינו לכם. פחדתם שיחשבו שאתם משוגעים. פחדתם שיצחקו עליכם. כנראה הנחתם שזה יחלוף. או שאולי, עמוק בפנים, כבר התחלתם להבין - שזה חלק מכם.
ואז הגיע הרגע. הרגע שבו עשיתם את המעשה.
ועכשיו, אתם בורחים.
ממה? מהחוק? מהעולם? מעצמכם?
אבל אתם לא לבד. היא איתכם. נייטמר.
בסיוט האחרון, היא לחשה לכם לבוא. נתנה לכם דרך - שביל ביער שרק אתם יכולים לראות. עם יעד אחד: טירת הסיוטים.
שם, תיפגשו לראשונה. שם, תתחיל האמת.
ולא משנה מה תבחרו לעשות - החיים שלכם כבר לא יחזרו להיות מה שהיו.