"זאת אומרת, כמה טיפשים ראש העיר חושב שאנחנו? כשהוא מציע לנו חדר תמידי במלון בתור 'תודה על כל העבודה שלנו בשביל פריז', כאילו שזה לא ברור שזה סתם תכסיס פוליטי בכדי להציג את עצמו בעין טובה אחרי כל הסיפור של מימון בית הספר, כאילו שנרשה לעצמנו לישון במלון שהוצע לנו בפומבי, ופשוט נשב ונחכה שעש-לילה-" "זה בניין ממש גדול," הוא הדגיש, ולפחות הוא נראה משועשע, כי היא בטוח שלא הייתה משועשעת מכל העניין, "אף אחד חוץ מאיתנו יודע איזה חדר נתנו לנו." "זה לא משנה!" היא לעגה, "זה עדיין סיכון הביטחון שלנו, הוא עדיין יכול לאתר את המיקום שלנו בכל דקה! חוץ מזה," היא הצביעה על המיטה פעם נוספת, "אולי שכחת? אבל נתנו לנו מיטה. מיטה. אחת!" או, החיפושית והחתול השחור קיבלו חדר במלון מהעיר, שמן הסתם הם אפילו לא יחשבו לשהות בו. אחרי הכל, זה לא יהיה מקצועי מצידם, נכון? קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Buggachat ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://archiveofourown.org/works/40286409 מוזמנים.ות להשאיר לה פידבק מדהים, כי הכי מגיע לה!! קריאה מהנה לכולם.ן!!