ברוכים הבאים לספר על סדרת השומרת!
יהיו כאן דעות ומחשבות שלי על שומרת הערים האבודות, מימס, פאנארט, וכל דבר שקשור לסדרה המקסימה הזאת.
מיועד:
למי שקרא את שומרת הערים האבודות ואהב מאוד/ היה אדיש לגבי זה/ שנא את הסדרה.
אבל בעיקר לחובבי סוקיף.
אני אוהבת את שומרת הערים האבודות.
יש הרבה קוראי ספרים ששונאים את הסדרה הזאת, וזאת לגמרי זכותם.
אבל לפעמים השנאה לגמרי לא מוצדקת, ואנשים מסוימים חושבים שמי שאוהב את שומרת הערים האבודות הוא ילדותי ומטופש.
איך אני יודעת את זה? כי בעבר גם אני חשבתי ששומרת הערים האבודות זו סדרה משעממת וחסרת פואנטה, וכל מי שהעריץ אותה היה בעיניי די מטופש. זה לגמרי לא נכון, ואני אוכיח את זה (בין השאר).
הערות:
ברגע זה ממש, קראתי עד הספר השביעי בסדרה כולל. לכן, בבקשה אל תעשו לי ספוילרים להמשך (למרות שכבר סיפרו לי המון מהספרים הבאים, די באשמתי).
ייתכן והספר יכיל חפירות רנדומליות על סדרת השומרת או צרחות "קיף" אקראיות. סליחה מראש:)
מפעם לפעם, נועם מרגיש כמו ילד קטן.
הוא לא יודע למה ואיך ומה, הוא רק יודע שאין לו אף אחד בעולם חוץ ממיפי, הבובה הוורודה שלו.
טוב... לפחות עד שהוא צריך לעשות עבודה באומנות עם דין, ילד בכיתה שלו.